<h1>ראב"ן — עירובין</h1>
<h2>דף כג:</h2>
ותיקון אמירת כל נדרי בערב יוהכ"פ, יש אומרים משום דאמרי' בנדרים [כ"ג:] הרוצה שלא יתקיים נדריו של כל השנה יעמוד בר"ה ואומר כל נדרין שאדור מכאן ועד ר"ה הבאה לא יהו קיימין, וליתה דא"כ הוה להו לתקוני לומר בר"ה וגם להפר להבא (ואם) [והם] תיקנו ביוהכ"פ ולהפר לשעבר, ונראה לי דמשו"ה תקינו לשעבר וגם ערב יוהכ"פ משום דאמר בנדר[ים] [כ"ב.] כל הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליו קרבן בשעת איסור הבמות ואם נדר מה תקנתו ילך אצל חכם ויתיר לו נדרו ולא יקיימנו, והשב מרשעו יוהכ"פ מכפרת לו, ובשאר עבירות אדם שב מרשעו שהרי יודע עבירות [שבידו], אבל בעבירת נדר אין הכל בקיאין שהיא עבירה ואין שב שילך אצל חכם להתיר לו, והתקינו לש"ץ לומר והרי הוא כאילו לכל אחד ואחד מתחרט לפני חכם שהרי כולם יושבין שם ואין מוחין והוא שלוחם עד כולהון [א]יתחרטנא בהון (הוא שלוחים עד כולהון יתחרטנא בהון) הוא שליח המתחרטים, עם שליח החכמ[ים] להתיר הנדרים כשאומר כולהון יהון שרן ונידרנא לא נידרי ושבועת' לא שבועה וכולל ש"ץ את עצמו בכלל. ומה שתיקנו לומר קודם התפילה כדי שתהא התשובה קודם יוהכ"פ שאז הוא מכפר, ועוד שאין מתירין נדרים בשבת ויו"ט. ומה שתיקנו לומר ג' פעמים, ואי איכא שלא היה בראשונה היה בשנייה ואי ל"ה בשנייה הוי בשלישית ולפיכך תיקנו להאריך בו שלוחי ציבור. ואחר שאמרו ג' פעמים יאמרו כל הקהל בקול רם ונסלח לכל עדת וגו' כלומר עשינו את שלנו ושבנו אליך ואתה תעשה כמה שהבטחתנו לסלוח עונותינו ביום הזה, וכן נוהגין בכל קהילות ארץ כנען לומר באחרונה וכשר הדבר.
